כמו בכל בוקר נועם מתכונן ללכת לגן, אך הוריו אומרים לו שהגן סגור. הוא נעצב לגלות שגם גן החיות סגור, ושלא יוכל לשחק עם חבריו. בעקבות שיחה עם הגננת שלו, נועם ואחיו הצעיר שוטפים ידיים, אך גם זה לא משנה את המצב. אך כשנועם יוצא לטיול בשכונה עם משפחתו, הוא מגלה שחבריו ציירו קשתות ותלו אותן בחלונות. הוא מבין שגם הם חשים אי-ודאות ומתמלא תקווה שכולם יוכלו שוב לשחק יחד בקרוב.
